"יש חיים אחר המוות" .
יש אנשים שעבורם זה משפט מוכר וידוע.
אני חווה את המילים הללו יום יום, והייתי רוצה לשתף אתכם.
לפני כחמש שנים חוויתי אובדן קשה וכואב.
בתי הילה האהובה, היפה והמוכשרת נפטרה בגיל שלושים ממחלת הסרטן לאחר שנתיים וחצי של מאבק אמיץ מלווה בסבל וכאב רב.

רחל לנדאו

כאמא מלווה ותומכת, הייתי מגוייסת כולי לעזרתה ורווחתה של הילה.
אלה היו שנתיים וחצי של חרדה נוראית לאבד את היקר לי מכל, של חוסר אונים מול הסבל הנוראי של הילה, כשאין בידי להציל אותה.
שנתיים וחצי של תנודות בין יאוש לתקווה, של מלחמת הישרדות מול הפחדים ונסיון בלתי נואש להיתלות בתקווה ואמונה שיהיה סוף טוב לסיפור הזה.

הנורא מכל קרה.
גרורות של המפלצת התפשטו לראש, לעמוד השדרה, פגעו במערכת העצבים ושיתקו את הפלג התחתון של גופה. ושוב אני שם בתחושת חוסר אונים מול הסבל וחוסר האונים של הילה, אבל ממשיכה לתפקד ולעמוד במשימות.
דבר חשוב אחד שכחתי. שכחתי שגם אני קיימת, שכחתי לנשום.

ביום ה' באייר, יום העצמאות תשע'ד , כל כך סמלי, נגאלה מיסוריה.

כעבור ימי ה"שבעה" חוויתי תשישות נוראית, עד אי יכולת להזיז יד או רגל.
נכנסתי לחרדות, איך חוזרים לחיים, לתפקד במצב כזה.
בשלב זה ממש נכנסה "עוצמת הרכות" שיטת טיפול הוליסטית לתמונה.
בהשגחה פרטית שמעתי על שיטת הריפוי הנפלאה מאישה שחוותה אובדן קשה בסיפור טראגי, טופלה בשיטות שונות ללא הצלחה, ובזכות טיפולים בשיטת "עוצמת הרכות "התאוששה וחזרה לחיים.
קול פנימי אמר לי, לכי על זה.
יומיים לאחר ה"שלושים", התייצבתי ללימודים.
מהרגע הראשון הרגשתי שאני לא לבד, אני עטופה ומוגנת.
יש מי שנמצא שם בשבילי, ללוות ולתמוך ברגעים קשים.

וכך התחלתי את המסע של חזרה לחיים.

חזרתי לעבודה, למחויבויות עם מטען כבד של כאב בלתי נסבל.
אז מה עושים? מדחיקים אותו כדי לא להרגיש, כי להרגיש זה כואב, וזה מפחיד.
וכך מצאתי את עצמי במסע של בריחה מהזיכרונות, בריחה מהכאב, בריחה מהחיים, בריחה מעצמי. כי להרגיש זה לחיות ולחיות זה להרגיש.
כל זיכרון או חוויה שהיו קשורים להילה, עוררו כאב פיזי ורגשי, ומיד דאגתי להדחיק ולהתעלם ממנו. אבל הוא לא התעלם ממני…
באחד האירועים של חוויה משפחתית שביטלתי, כי שוב זה הזכיר לי את חסרונה של הילה, נפל האסימון.
הבנתי את חומרת ההשלכות של הדרך בה אני נוהגת.
נרתעתי, האם זה מה שאני רוצה, לעצור את החיים ולגרור את יתר המשפחה איתי ל"בור" הזה?
ויותר מזה, יש כל כך הרבה זיכרונות יפים, טובים ומלאי שמחת חיים של הילה, האם גם אותם אני רוצה לקבור ולשכוח, במילים אחרות לשכוח את הילה ?!
הזדעזעתי מעצם המחשבה.
באותו רגע גמלה בלבי ההחלטה: אני לא בורחת יותר. אני מתמודדת.
התחושה שאני לא לבד, נתמכת באהבה, נסכה בי בטחון לעשות תהליך בליווי של צוות ההדרכה המסור והזמין לי 24/6.
החלק של המגע בטיפולים היה מאד מרגיע, משחרר ומנחם.
למדתי שוב לנשום, לעורר את האינסטינקט הכי בסיסי ששכחתי.
למדתי לא להישאר לבד עם הכאב. לשתף את בעלי וילדי שלמדו ממני שזה בסדר, שמותר לבכות. וכך מעגל הריפוי גדל והתרחב.
ב"עוצמת הרכות" פגשתי דפוסים נוספים המנהלים אותי, וקיבלתי כלים להתמודד.
אז נכון להיום, הכאב לא הלך לשום מקום, הוא נוכח.
אבל האומץ והנכונות להרגיש אותו, מאפשר לי להרגיש ולחוות גם שמחה. כי להרגיש זה לכאוב וגם לשמוח.
להרגיש זה לחיות.

אני בהודיה גדולה על שזכיתי להכיר את השיטה הנפלאה שהחזירה אותי לחיים.
כיום אני מטפלת בשיטת "עוצמת הרכות", רואה שליחות וייעוד בהבאת הטוב הזה למי שזקוק לריפוי בדרך של אהבה ושמחה.

תודה רחל לנדאו

.
.
ההתמודדות מעוררת ההשראה של רחל
היא דוגמה אחת מיני רבות של מקרי התמודדות במצבי חיים שונים
החל ממוות במשפחה, התמודדות עם כאב פיזי, נפשי או מחלה.

מסגרת הלימוד והתמיכה של עוצמת הרכות נותנת מענה לאנשים רבים
מזמינים גם אותך לבוא.

התקשרי אלינו 03-6872330