לפעמים זה מגיע בצורה של התקף חרדה "באמצע החיים". זה יכול להגיע בצורה של תסמינים פיזיים שונים כמו כאבים בלתי מוסברים, הגוף קורס- ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו לא מסוגלים לתפקד כמו שהתרגלנו. אולי אנחנו נאלצים לראות מישהו יקר לנו שעובר תהליך מטלטל כזה ומשתנה לנו מול העיניים. רוצים כל כך לעזור אבל לא תמיד ברור לנו מאיפה בכלל להתחיל. ההרגשה היא  כאילו משהו עצר את החיים שלנו ופתאום כל המציאות השתנתה.

מה היא הלבנה הראשונה שנפלה בדומינו האישי שלי?

יכול להיות שהלבנה הראשונה שנפלה הייתה היציבות הפנימית- המון סטרס שהצטבר בתוכנו מכל הכיוונים כסיר לחץ, "הכול תקתק" והיה בשליטה עד שיום אחד הגיע התקף חרדה. אולי איבדנו את הדרייב, את ההנעה הפנימית שהייתה לנו ופתאום מה שהיה מובן מאליו תמיד כמו לקום, לעבוד, לטפל בילדים- הופך להיות כבד וקשה. יכול להיות שחווינו טראומה, איבדנו אדם אהוב או נפגענו באיזושהי צורה. כך או כך, הרבה פעמים אותה "לבנה ראשונה" מובילה לשרשרת של תגובות, אירועים וחוויות שכולם קשורים זה בזה.

בחלק מהמקרים הכאב או הקושי מורגשים בהתחלה רק בתוך תוכנו, והגוף חש עדיין בריא וחזק, אבל עם הזמן ועם הקושי שלנו מתחילים להופיע גם כאבים בגוף, תשישות, ותסמינים אחרים. החרדה, העייפות או חוסר החשק מביאים לכך שננוע פחות והחוסר בתנועה מוביל לבעיות שונות בגוף כמו בעיות עיכול, בעיות מפרקים או אחרות.

הסדר יכול להיות הפוך, הייתה תאונה או גילינו מחלה ובעקבותיה הגיעו המון רגשות קשים כמו פחדים גדולים, כעס גדול או דיכאון ועכשיו "נתקעתי" עם עסקת חבילה של גוף כואב ונפש כואבת ואין לי מושג ממה להתחיל ואיך לעזור לעצמי.

מה גורם למה?

עכשיו כבר הכול מתערבב- מה ראשון ומה אחרון? אנחנו מבולבלים, חסרי אונים. רק רוצים לחזור להיות כמו פעם. אבל ממה להתחיל? מהכאב בגב או מהדיכאון? מהגוף או הנפש? מה משפיע על מה? איך אפשר בכלל להתאזן כשמנקודת התחלה הדברים כל כך הסתבכו שכבר אין לנו מושג מה הביצה ומה התרנגולת?

חשוב להבין שאנחנו מערכת אחת שלמה. כשאנחנו חווים חוסר רצון או כשיש לחץ פנימי גדול זה מתבטא גם באופן מאוד פיזי. הביוכימיה שמופרשת בתוך הגוף שלנו משתנה, מערכת החיסון נחלשת, הנתיבים העצביים שמופעלים במוח מותאמים לרגשות שלנו ומבטאים אותם. מערכת העיכול עובדת בקצב אחר. כל המערכת הפיזית המורכבת שלנו בעצם עוברת למצב שונה, מה שמקשה עלינו עוד יותר לעשות צעד ולקדם איזשהו שינוי.

זה יכול להיראות כאילו באו עלינו "צרות בצרורות"- למשל: אחד ההורים שלי חלה, אני מרגישה צער ופחד בתוכי ולא יודעת מה לעשות עם כל הרגשות האלה שאני לא רגילה אליהם. יש המון משימות סביב ההורה החולה אבל אני מוצאת את עצמי מותשת ולא מסוגלת לעבוד. מופיעים כל מיני כאבים שלא הכרתי- כאבי בטן, כאבי גב, איזשהו וירוס עקשן שמתיישב לי בגרון ומשאיר אותי בבית. ואז מערכות היחסים שלי מושפעות מהמצב, אני מאבדת את הסבלנות, אין לי חשק, מוצאת את עצמי מרחיקה את מי שמנסה לעזור לי.  לפעמים זה נראה כמו מזל רע שהביא עלי המון צרות בבת אחת, אבל אם נזכור שאנחנו מערכת אחת שלמה ומורכבת נבין שהכול חלק מאותה הבעיה.

להעז להקשיב                                                                                               

הרבה פעמים הכאב והקושי הם צורה של תקשורת מעצמנו לעצמנו. כשאנחנו כואבים הדבר הכי אנושי וטבעי הוא לרצות שהכאב הזה סוף סוף יחלוף. הבעיה היא שלפעמים מרוב שאנחנו רוצים לפתור את הבעיה אנחנו מדלגים על גורם משמעותי ביותר בתהליך הריפוי: ההקשבה שלנו.  עצם האומץ שלנו לעצור לרגע ולשאול את עצמנו: מה באמת כל כך כואב בתוכי? או: מה הכאב שלי צועק שאני לא מעזה לומר לעצמי? האומץ הזה יקר מאוד עבורנו כי הוא התקרבות ללב. לפעמים עצם ההתקרבות הזאת עצמה פותחת ממש שביל של ריפוי עבורנו. להעז להקשיב לנו זה לפתח שכבה פנימית שמכילה אותנו ועוזרת לנו גם במקומות הכי קשים. ההקשבה מחברת אותנו לעוצמות שלנו.

להתיר את הסבך

כמו שהביוכימיה של הקושי והכאב "מגלגלת את עצמה" ומפילה לבנה אחר לבנה בדומינו שלנו, גם הביוכימיה החיובית יכולה להזין את עצמה. יחד עם ההקשבה חשוב שנעבוד ישירות עם הגוף, כי כבר ראינו שהכול משפיע על הכול בתוכנו.
מספיק שניקח דבר אחד קטן שעושה לנו טוב ונתרגל אותו בעקביות ובהתמדה – התחלנו דומינו חיובי. למשל: הליכה בחוץ של 20 דקות יכולה להיות פעולה קטנה שמניעה את הגוף שלנו ואיתו את הביוכימיה שלנו. גם כמה צעדים מחוץ לבית הם התחלה של תנועה לעומת ישיבה ממושכת בבית. יכול להיות שלאחר ההליכה נרגיש שיש לנו יותר כוחות פנימיים וכן הלאה. התחלנו "דומינו חיובי". דבר פשוט לכאורה כמו 10 דקות של נשימה עמוקה ביום יכול להיות התחלה של הבדל בין תקיעות כללית לתנועה והתקדמות. הנשימה העמוקה מביאה אלינו יותר חמצן, יותר אנרגיה. לנשום עמוק זה ממש כמו להגביר את עוצמת החיות שלנו.  

אבל לא קל להתחיל להניע שינוי לבד. טיפול בעוצמת הרכות הוא גם קרש קפיצה שעוזר להתחיל וגם בסיס יציב ותומך שעוזר לנו להשיב למקום לבנה אחר לבנה. זאת מהסיבה הפשוטה שהוא עובד עם כל הרבדים האנושיים במקביל.

הטכניקה הפיזית של עוצמת הרכות מפיחה חיים חדשים אפילו בגוף כואב ובנפש דואבת. הטכניקה נקראת הפעמה, כי דרך התנועה הרכה והמערסלת היא משיבה אלינו פעימה של חיים ובריאות. ההפעמה עוזרת לגוף לחדש את עצמו. היא מזרימה ביוכימיה של הנאה שעוזרת לנו לישון שינה עמוקה יותר, לשמוח, לשכך כאבים ולחזק את מערכת החיסון ע"י אנדורפין, דופמין וסרוטונין. היא מנקזת רעלים ביוכימיים שמשמרים קושי ותקיעות, שאריות תרופות, רעלים סביבתיים ועודפי נוזלים שהגוף אגר, כמו גם זיכרונות וטראומות שלא משרתות אותנו יותר. הנענוע החוזר מרגיע את מערכת העצבים ומאפשר סוף סוף רגיעה עמוקה ונשימה.

בטיפול השלם של עוצמת הרכות אנחנו מתרגלים את ההקשבה פנימה ונוגעים בלב, עם הרבה רכות. לומדים איך להיות איתנו במקומות שבהם לרוב הכי קשה לנו להיות ושדווקא בהם אנחנו הכי זקוקים לעצמנו. בתהליך אנחנו לומדים איך לבטא את הקושי או הכאב שלנו, איך לבקש עזרה ולהיפתח לקבל אותה. שילוב ההפעמה עם תהליך מודעות ופיתוח הקשבה וחמלה לעצמנו, מאפשר לזהות את דפוסי החשיבה, ההתנהגות והתגובה ואת האמונות העמוקות שבבסיס  הקושי שאנחנו חווים. יותר מכול התהליך מאפשר לנו להתחבר מחדש לכוחות הפנימיים, ולמצוא את הדרך האישית ששלנו להירפא.

הרבה יותר קל יחד

את רובנו לא לימדו ממש איך להקשיב לעצמנו, איך "להיות שם" עבורנו או איך להתמיד במה שעושה לנו טוב. מה שעוזר במיוחד הוא ללמוד  ולתרגל זאת יחד במסגרת של טיפול, ועדיף בתוך קבוצה תומכת. יחד אנחנו מגלים שאנחנו יכולים הרבה יותר ממה שחשבנו. יכולים אפילו להתיר את הסבך וגם לצאת ממנו שלמים ומחוזקים.

מצאו לכם סביבה תומכת שתזכיר לכם את הכיוון החדש שאתם רוצים בחייכם,
זה יעזור לכם להיזכר ולהתקדם לכיוון נכון וחיובי יותר עבורכם.

עוצמת הרכות מציעה סביבה כזו בצורת קבוצת לימוד שבועית.
בנוסף מתקיימות במרכז פעילויות נוספות – אישיות וקבוצתיות.
מוזמנים להצטרף אלינו.

לפרטים נוספים מלא/י את הטופס:

שאלות? 052-8336980


 כותבת המאמר: נועם גליקמן, מורה להכשרת מטפלים בבית הספר של עוצמת הרכות

IMG_7925