את
פורטת את על מיתרי לבי
את
חשבתי ששכחתי איך להרגיש,
אבל את נתת לי להבין באופן חד משמעי, שהכל זה את.

ובלעדיך ולפניך אין אף אחד,
הכל לקחת פנימה, והפנמת
הכל, עזר לך לגדול ולהגשים, האם זאת את?
ובלעדיך ולפניך אין אף אחד
כי את !!!
בכל משעול ודרך את שם עומדת, ניצבת עם תמרור

ואת?
מה את מבקשת ממני כמעט,
ואיך את לא מוותרת עלי אפילו במעט,
ובתוך לבך יש לי מקום מעט,
ובכל זאת אני שואלת, מה את רוצה?

הדרך אליך עוברת לא במעט, קשיים.
מפותלת כמוני ועוד עד,
ולעולם אינך מתייאשת ומחכה ומצפה לי עד …

ואיני מבינה את שפתיך,
היא לא מתוחכמת רק להפך פשוטה כל כך,
ואני חשבתי שחכמה תעזור לי ואולי סבל,
ועוד החכמתי שאולי אלך בדרך אחרים ושם אמצא שביל גם בשבילי,
ואת.
צועקת רק את.
רוצה אותך ולא אחרת.

את, שכל כך ניסיתי בכל דרך אותך להשתיק,
בשוקולד, בקוקה קולה ומתוק שמר לך,
ואת חיכית שיפוג הקסם ושוב בקשת אותי. את.
דיברת בשפה רכה שכזאת שממש לא שמעתי,
ואם ראיתי לא האמנתי,
ומה עושים עם יצור שכזה שרוצה אהבה
והיה לי המון לכולם ולי א פייג

ואת
את, עוד מחכה ומאמינה בי,
שולחת איתותים, עוזרת כוחות
ואני לומדת, בשוטים אותי מייסרת,
את דפוסי להפוך?!
את הזבל להמיר?!
ורק להגיע לנקודה האמת הפנימית של אהבתך
"שלי את, ולעולם תהיי",
ולא משנה מה יגידו עליך,
"את ענקית"
ומה שקורה בתוך הלב שקט דממה והיא מחכה לי
עד מתי ?!
÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷÷
עד שיפוג ממך הרע, והטוב ירש את מקומו.
עד שתכלה ממך הצורך לכאוב, כדי להרגיש שאת חיה,
עד שטעם הלענה, יהפוך לדבש ותסכימי בתוכך, שדבש ערב לחכך.
עד שיכלו כל מעגלי הסבל וכל מסי הסבל יפרעו, ותתני למסכנות גט כריתות,
ולהתמכרות תאמרי הרף,
שנשימה וחיים היו מילות נרדפות,
שתסכימי להיות לחוות,
להרגיש הכל
להכיל הכל, ולדעת שאת גדולה מהכל,
אז את ואת,
את הילדה ואת הנשמה,
את הניצוץ ואת המטרה, והדרך היא רק בתענוג,
בשמחה באהבה אין סופית
ללא תנאי.

ואת מתמלאת תקוה
ליום שאת מחכה לו,
רק תדעי שרוצה אני ומסכימה,
ויקח זמן ואולי כהרף עין,
הכל היה כאן אהובה.
אני כאן איתך ואת כאן איתי.

באהבה
ג' תלמידה ומטפלת בעוצמת הרכות