והאדוות ממשיכות בשני המימדים, במרחב ובזמן, בעקבות התהליך שאני עושה במסגרת הלימודים.
היחסים עם בתי שקטים ונטולי סערות כאוטיות.
הריבים עם בן זוגי מקבלים תפנית משמעותית, מקורבנות לעוצמה.
על פי עידודה החוזר ונשנה של ענת מורתי האהובה אני מצהירה כמעט מידי יום.
אני לא מאמינה אבל ההצהרות עובדות,
הקול המקטין שלוחש שזה מקרי וללא קשר קיים, אך אני ממשיכה ומצהירה:
אני אוהבת את בתי
אני סולחת לבתי
אני מבקשת סליחה מבתי
אני משחררת כל צורך מבתי ומקבלת אותה כמו שהיא.

אני אוהבת את בן זוגי
אני סולחת לבן זוגי
אני מבקשת סליחה מבן זוגי
אני משחררת כל צורך שלי ממנו ומקבלת אותו כמו שהוא.

אני אוהבת אותי, סולחת לי, משחררת כל צורך להיות משהו אחר ממה שאני
אני מקבלת אותי כמו שאני.

תודה לעוצמת הרכות
שושי,
תלמידה במסלול להכשרת מטפלים.