ב"ה
כסליו תשע"ז  דצמבר 2016

זכיתי להיות מתלמידיה של טובי ז"ל במחזור הרביעי המכונה ד"ש, בקדרון.
טובי, שלמדתי ממנה מכלי ראשון, היתה אישיות יוצאת דופן יחודית במינה, מחנכת עם חזון גדול ורצון אמיתי לעסוק ב"תיקונו של עולם".
בבית ספרה עברנו "טירונות" בהתבוננות אחריות, דיקנות, מחויבות, התבוננות פנימה, מה שנקרא "גילוי עצמי".

טובי שוטטה שנים רבות ברחבי העולם הן כדי ללמוד והן כדי לפתח וליישם את שיטת "עצמת הרכות". לימים החליטה שארצנו זקוקה לרכות ולריפוי ובמסירות רבה שקדה על הקמתו וביסוסו של בית ספרה בישראל והפיכתו למרכז עולמי. היא פעלה מתוך אידיאליזם צרוף ליישם את המשימה.

לא אשכח שבאחד השיעורים עסקה בנושא דפוסי התנהגות וסבל העוברים מדור לדור והראתה לנו שבאמצעות ריפוי מתאים, על פי דרכה, ניתן לחסוך מצוקות דומות  לדורות רבים.
טובי היתה גומלת חסדים. נושא הנתינה לציבור, כגון חולים (בגוף או בנפש), קשישים ותושבי אזורי מצוקה שונים, היו נר לרגליה ובזמן לימודינו חלק חשוב מהמשימות שלנו.

באחד השיעורים הסבירה לנו את  המושג ה- "סאטסאנג" “satsang”-  הנפוץ במזרח, משמעותו נתינה ושרות לנזקקים, והאריכה בנושא.
אכן הסכימה להערתי שביהדות הנושא מתבטא בכלל: "…עולם חסד יבנה…".

טובי לא הרבתה לצטט רעיונות ממקורות ביהדות, אך לעניות דעתי, שורשיה היו נטועים במקורותינו ולא פעם הערתי לה שהשיעור אותו לימדה והרעיון שפיתחה, אפשר היה לייחס לראש ישיבה, אילו היו משנים מספר מילים או משפטים מהז'אנר של העולם ההוליסטי לז'אנר של בית המדרש.

כשהערתי לה על הדמיון וההתאמה בין רעיונותיה האוניברסאליים לעולם מחשבת ישראל היא אמרה לי  ".. אמת היא אמת…".

הרעיון ההוליסטי או ה"הוליזם" שבו האמינה טובי ולאורו פיתחה את שיטתה, מצוי לטעמי, במשנת הרב קוק הכותב והעוסק רבות בנושא "האחדות הכוללת".
התפילה, הפסוק או הסלוגן המפורסם ביותר ביהדות הוא:
"…שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד…"

לא נאמר "הראשון " אלא “אחד”  מלשון "אחדות". למעשה, לדעתי, יש לקרוא ל "הוליזם"

“…The Holistic unity…"

במסגרת המשימות להפצת שיטת "עוצמת הרכות" הוטל עלינו כתלמידים, ליישם ולהעלות רעיונות מקוריים על מנת להגיע לקהלים חדשים העשויים להתעניין בשיטה.
כפי שניתן להבין אני שייך לחובשי הכיפה ( שאינה שקופה…) וככזה, הייתי בין הראשונים והבודדים שלמדו באותו זמן בבית "עוצמת הרכות".

שיטות מסוימות ב"רפואה האלטרנטיבית" מרתיעות ומעוררות אנטגוניזם בצבור הדתי, אך אני לא נרתעתי ולאחר תקופה מסוימת, התרשמתי שהרעיונות עליהן מבוססת שיטת "עוצמת הרכות" אינן נוגדות את המסורת והמחשבה היהודית אלא ההפך, יש בהן מין המשותף.

הצעתי לארגן כתבה על השיטה בעיתון דתי מובהק, ואכן התפרסמה כתבה מכובדת.
את התוצאות ניתן לזהות כיום, על פני תלמידים ומטפלים רבים ב"עוצמת הרכות", הבאים מקרב הציבור הדתי, לגווניו השונים.

הכתבה שפורסמה לאחרונה בידיעות אחרונות עוררה בי מחדש את ההלם והזעזוע שהיו מנת חלקנו עת נודעה לנו הטרגדיה, אך הוסיפה מעט יותר מידע על מה שקרה שם. בכל אופן, עדיין קשה להכיל או להתחיל להבין את האסון אשר פקד את בית עוצמת הרכות.

היות ו "בדידי הווה עובדה" וחוויתי במשפחתי, חוויה דומה, אני יכול לשתף אתכם חברי שלאחר מספר שנים "נתגלה" לי פסוק מספר ירמיהו פרק י"ז פסוק ז' , שאיפס אותי במידה מסוימת על עובדת היותנו בני אנוש ועל גבולות הגיזרה שלנו.

"עקוב הלב מכל,   ואנוש הוא,   מי ידענו…."  ?

הברכה או הסיסמה של טובי בה נפתחים שעורי ואירועי עוצמת הרכות,
"… אנחנו אהובים ומבורכים…."  חוברה, בלי ספק, ע"י טובי לאחר מחשבה מעמיקה
מי אוהב אותנו ומה מברך אותנו איננו מצוין בפרוש וכל אחד יכול לקבוע לעצמו איזו "ישות" מתאימה לו.
לי הוא בהחלט ברור והברכה "מתאימה" לי….

במאמרה המדהים לדעתי, על הרעיון של היציאה בסוכות מבית הקבע לדור בדירת ארעי, תחת הסכך והשמים, מתוך בטחון מוחלט באותו הגורם האוהב ומברך אותנו. יכול היה להיכתב בשינויים מזעריים ע"י מורה רוחני שהמסורת ומחשבת ישראל הם נר לרגליו.

טובי עסקה במסירות ב"תיקון עולם" ב"גמילות חסדים" בחינוך והפצת רעיון ה"אחדות הכוללת" המצוי ביסוד קיומנו, עולמנו ויקומנו.

טובי לימדה את הרעיון שאין "מיקרה" סתם, ושום דבר אינו מתרחש בעולמנו באופן אקראי.
זו היא לעניות דעתי, התובנה המכונה במקורותינו:    "…יש מנהיג לבירה…"

 

"חבל על דעבדין ודלא משתכחין"

יהי זכרה ברוך

 

אשר קורלק
מטפל ב"עוצמת הרכות"
asherkoralek@gmail.com