חברות אהובות,

ביממה האחרונה לא הייתה חומה. היה המון אהבה וחיבור יחד עם העצב.

זכיתי.

הכרתי את טובי, הכרות ראשונה דרך הספר "עוצמת הרכות" שקיבלתי ביום פתוח. קראתי בו בשקיקה והתאהבתי בסופרת. קראתי ובכיתי, בכיתי וקראתי, חזרתי על קריאתו בשנתיים האחרונות עשרות פעמים. (את רובו הקלטתי לטובת מי שקשה לה לקרוא)

פגשתי בה פעם ראשונה על הבמה בטיפול חי של תלמידה. ושוב, חשתי אהבה עצומה לדמות שזכיתי לראות. וכך נכנסתי ללימודים.

בשנתיים האלה – הייתי בעשרות שיעורי טיפול בקליניקה של טובי. בכל הזדמנות שהתאפשר לי, והפנמתי המון, המון, המון. את המבט, את הקול, את התקשורת, את הדיוק, את ההיצמדות לעיקר, את טובת המטופל, את הערך המוחלט של המטופלת, את המילים הטובות המתוקות כל כך, את ה"קשיחות" כשצריך, והכול הכול הכול – באהבה גדולה, נקייה, צינור פתוח, חופשי, זורם, משתנה בהתאם.

הייתי מטופלת בטיפול חי מול קהל בהנחיית טובי, טיפול שנולדתי בו מחדש ובעוד שישה (נראה לי) שיעורי טיפול שברובם גם בעלי השתתף. החוויה בשבילי במקום הזה הייתה של מקום נקי שמקבל, ופתוח וע—–נ——-ק, המקום היחיד שיכולתי להכיר את החלקים שלי בלי להיתקע בקירות של עצמי, המקום שבו החומה שלי נמסה לחלוטין באהבה הגדולה (וגם כעת אני נמסה בדמעות…………..)

זכיתי אפילו פעם אחת להגיע כמפעימה, וזו הזדמנות להודות למורות שאפשרו לי לעשות את זה. והמילים שזכורות לי ומלטפות אותי היו: "אהובה כמה גדלת" – וואו. בחיים אף אחד לא התפעל שגדלתי. הייתי גדולה מאז ומתמיד (תינוקת בפנים, גדולה בחוץ…..) והקול הזה שמהדהד בי עכשיו – נשאר לי מתנה יקרה מאד מאד……

יממה שלמה שאני בוכה המון. גם עכשיו, כל מילה בדמעות של עצב ואהבה גדולה.

אין לי ספק שאני ממשיכה בדרך הזאת – ואני כמהה ללמוד את האומנות של הצינור הנקי, של הקיר החלק, של הזרימה הבלתי פוסקת עם מי שמולי, ואת היכולת להיות שם באמת ולא בהצגה……

קיבלתי תעודה עם חתימה של טובי, הסתכלתי על החתימה שוב ושוב. ואהבתי אותה כמו את כל מה שטובי סימלה עבורי.

הלב הגדול במרכז – בולט. ההכלה האינסופית של כולנו, כמו אימא לוויתן ענקית שמכילה את כולם, הגלים הבלתי פוסקים של הזרימה, והעין הצופה והמחזיקה את החזון הגבוה בשביל כל אחת ואחת.

אומץ גדול נדרש ממני לצרף את התמונה הזאת – החתימה המקורית, והחתימה הצבעונית…….. אבל למדתי כאן להביא את האותנטיות שלי כמו שהיא, וכך אני ממיסה באהבה הגדולה את חומות הפחד שלי.

אהבה גדולה לכל המשפחה

חותמת בדמעות.

תלמידה ומטפלת בעוצמת הרכות