לפני כמה חודשים השתתפתי כסייעת בקורס של עוצמת הרכות. משתתפים שהגיעו למפגש הראשון עם סקרנות והתרגשות, מהולות במנה בריאה של ספק – סיימו את המפגש האחרון והשישי של הקורס עם כלים חדשים לחיים, עם תפיסה שלמה יותר של עצמם, ועם טכניקת מגע ונענוע של הגוף, ליישום ביתי במצבים של מכאוב או מתח.

אני הייתי עדה לשינויים שחלו בהם, וזו זכות גדולה.

במהלך הקורס תרגלתי את הטכניקה של עוצמת הרכות עם אחת המשתתפות, וקיבלתי משוב מהמנחה: "שימי לב למהירות שלך. זה מוכר לך מהחיים?". באותו הרגע נחת וישב על הכתף השמאלית שלי מלאך קטן וחמוד שלחש לי באוזן: "זה כל כך נכון. את חיה באטרף. הגיע הזמן להוריד מהירות. לנשום. להתבונן. להנות מהרגע". האטתי את קצב התנועות שלי. מיליון שנים של מאמץ מיותר ירדו מהגב שלי ומשרירי הידיים שלי. כמה טוב לחיות ככה…  בדיוק באותו רגע נחת וישב על הכתף הימנית שלי שדון קטן וחמוד שלחש לי באוזן: "קדימה מירי! יותר מהר זה יותר טוב! עוד לא נענעת את הכתפיים שלה! ואם תמשיכי בקצב הזה, לא תספיקי לנענע את הראש שלה! יש דברים שאת אמורה לעשות פה! מה היא תחשוב? ומה כולם יחשבו? כולם מסתכלים עליך! את צריכה להיות הכי טובה!"…
יש לו הרבה מה להגיד, לשדון הזה. ועם הרבה סימני קריאה!

אחד הדברים היפים בעוצמת הרכות הוא שאנחנו מתחילים להיות מודעים למלאכים ולשדונים שלנו. הם לא תמיד מופיעים באופן הזה, כמובן. אצל כל אחד מאיתנו זה קצת אחרת, אבל תמיד יהיו אלה חלקים מאיתנו. חלק אחד מוכר לנו יותר. וחלק אחר – מוכר פחות.

במהלך הקורס לומדים להבין טוב יותר את החלקים המוכרים לנו (אצלי זה השדון, נכון 🙂 מה מניע אותם? מה מפחיד אותם? למה הם באים כל פעם?

ולעומת זאת, לגלות חלקים פחות מוכרים (אצלי זה המלאך, ברור 🙂 לפנות להם מקום בחיים שלנו, לטפח ולהזין אותם, כדי לחיות חיים יותר מאוזנים ויותר שלווים.

אני מזמינה כל אחד ואחת מכם לפנות את הזמן ולהצטרף למסע המופלא הזה.

מירי כהן
מטפלת בכירה