רובנו כמהים לאהוב ולהיות אהובים, כל כך רוצים קירבה, מישהו שיהיה עבורינו, ישמע ויראה אותנו, אבל לא פעם ברגע האמת כשיש סיכוי לאהבה – דווקא, בורחים ממנה. הרבה פעמים אנו מוצאים את עצמנו חיים בדריכות מתמדת ובחשש שאנו עלולים להיפגע:

מתגוננים, נסגרים או תוקפים גם כאשר בהתבוננות מהצד אנחנו יודעים שאנחנו בטוחים.
משוועים ליד מלטפת אך למרות זאת לא מסוגלים לשאת מגע קרוב.
פוחדים לחשוף את הרגישות והפגיעות שלנו או להזדקק למישהו, אולי כי איבדנו אמון למרות שברור לנו שאנו זקוקים לעזרה.

למה כל כך קשה לנו לפתח אינטימיות וקרבה במערכות יחסים?

כשאנחנו לא מצליחים לאפשר לעצמנו לפתח אינטימיות עם האחר או לתקשר אותנו החוצה, כנראה שיש קרע בתוכנו בין מה שקורה בתוכנו למה שקורה סביבנו . הקרע הזה החל הרבה לפני שהתחלנו לפתח את הקשר עם הסביבה, והוא קרע ברובד אחר לגמרי. אפשר לומר שברמה עמוקה מאוד כבר מזמן התגרשנו מעצמנו.

מתי התגרשנו מעצמנו?

אם קשה לכם להרגיש חופשיים מול האחר, נסו להתבונן כמה קל לכם להרגיש חופשיים עם עצמכם? אם אתם מרגישים קושי להתבטא נסו לראות כמה אתם מרגישים בנוח עם התחושות, הרגשות שלכם?

כמעט כולנו בשלב מסויים, לרוב מוקדם מאוד למדנו להתנתק מעצמנו. ניתוק ראשוני זה משול לתהליך של גירושין מעצמנו, שבמהלכו אבדנו חיבור משמעותי שאנחנו זקוקים לו לאורך חיינו על מנת לגדל ביטחון, יציבות, יכולת ביטוי אישית, אהבה עצמית ועוד.

למדנו להתנתק מהגוף שלנו, מהרגשות שבו, מהתחושות שבו. הרבה פעמים למדנו מהר מאוד שמסוכן ללכת עם הגוף ועם מה שאנחנו מרגישים בתוכנו. למדנו לנשום פחות לעומק, לחשוד בתחושות ובמאוויים שלנו, להשמיע פחות את קולנו ולהיות הרבה יותר קשובים למה שמצופה מאיתנו מהסביבה. יכול להיות שקיבלנו מסרים שלימדו אותנו נתק. אולי חווינו פגיעה פיזית או אחרת וניתוק חד היה הדרך היחידה עבורנו לשרוד.

התוצאה היא שהיום כשאנחנו רוצים להתקרב לאחר, והנשמה שלנו כמהה לתת לשכבות ההפרדה לנשור – נדמה לנו שהשער ננעל מזמן והמפתח אבד לנו. מרוב שהתרחקנו הרבה פעמים מאוד קשה לנו לזהות איפה עוברים הגבולות שלנו ורק בדיעבד, כאשר נפגענו אנחנו מזהים שהם נחצו. ואז האינטימיות מפחידה שבעתיים. אנחנו רוצים שמישהו יראה אותנו, רוצים להרגיש בנוח עם מישהו, להיות אהובים אבל נתקלים בקושי להתבטא, בפחד או בחוסר הביטחון שלנו.

המפתח לאינטימיות מתחיל כאן

אין טעם לחפש את המפתח לחומות הנעולות במערכת היחסים שאנחנו מנסים ליצור, כי היא תמיד תהדהד את מה שקורה בינינו לבינינו. אם למדנו לחשוד בגוף שלנו איך נוכל לסמוך על האחר? איך נוכל לחוש מוגנים?

איך נוכל לחוש ביטחון או יציבות עם האחר, אם למדנו להתנתק מהרגשות שלנו, ממה שקורה בתוכנו? זה כמו להיות בגלות מהמקום הכי בסיסי שלנו ולקוות שמישהו יגרום לנו להרגיש בבית.

יכול להיות שאתם קוראים עכשיו וחושבים לעצמכם שזה נשמע כמו מבוך מסובך ומייאש, שאין סיכוי להגיע, אבל האמת היא שההפך הוא הנכון. באמת אין סיכוי לקבל את התשובות מול האדם שאתם רוצים להתקרב אליו, אבל יכול להיות שהמפתח זמין הרבה יותר ממה שנדמה לכם. אם הנתק מתחיל ביניכם לביניכם אז יש לאחות קודם כל את הנתק הזה. מכאן הצעדים להתקרבות מתחילים להיות הרבה יותר ברורים.

איפה מתחיל הנתק ואיך אפשר לחבר מחדש?

הנתק מעצמנו הוא קודם כל הנתק מהגוף. מידת האינטימיות שנוכל לפתח עם האחר היא בדיוק כמה שנעיז להתקרב ולהיות אינטימיים עם עצמנו. אם אנחנו רוצים ללמוד להתקרב מחדש, ללמוד את הגבולות שלנו, להיפתח להרגיש ולפתח אמון פנימי- הצעד הראשון הוא להתחיל לנשום הרבה יותר עמוק. להחזיר לנו את אותה הנשימה שאיבדנו, שהיתה פעם קשר בלתי אמצעי אל עצמנו. אתם יכולים ממש עכשיו לעצור לרגע, לשחרר את הלסת, לנשום עמוק לגוף דרך הפה ולשאול- מה אני מרגיש כרגע?

אמון לא נוצר ביום אחד, ובנייה של אינטימיות היא תהליך. אבל השבת הנשימה העמוקה שאבדה בדרך היא הצעד הראשון שיחבר אתכם לגוף ולרגש מחדש. הנשימה גם תעזור לכם לאט לאט לזהות את הגבולות שלכם כי תוכלו לשים לב ולהיות קשובים יותר בזמן אמת למה מתאים לכם ומה לא מתאים לכם. ככל שתלמדו לנכוח בגוף שלכם תוכלו לשקם את האמון והביטחון הבסיסי שלכם.

מגע הנענוע הרך של עוצמת הרכות עוזר לגוף ולנפש ולהרפות את הנוקשות, ובשילוב עם הקשבה פנימה, נשימה ותקשורת עוזר למצוא את הדרך חזרה הביתה, אל חוף מבטחים פנימי.

ככל שתגדלו את חוף המבטחים הפנימי שלכם תוכלו להרגיש בבית ולממש אינטימיות בריאה גם במערכות היחסים בחייכם.


ניתן לעבור תהליך אישי כולל טכניקת הנענוע של עוצמת הרכות במספר דרכים:

פרטי –
טיפולים אישיים בקליניקה הלימודית בתל אביב או ירושלים. פרטים כאן >

קבוצתי –

סדנה 3 מפגשים – "סודות הגופנפש ליצירת שינויים בחייך". פרטים כאן >

קבוצת לימוד שנתית בירושלים (לנשים בלבד) או בתל אביב. פרטים כאן >

שאלות? 052-8336980


 

 כותבת המאמר: נועם גליקמן, מורה להכשרת מטפלים בבית הספר של עוצמת הרכות

IMG_7925