לכבוד גב' עליזה ולטר
הנדון: עוצמת הרכות – מכתב תודה

עליזה יקרה שלנו,
ברצוני להודות לך בשמי ובשם כל צוות עמיאל על עבודתך ותרומתך לארגון בחודשים האחרונים.
תודה על כך שידעת להקשיב לסייע, ולהעניק לעובדים תמיכה פיזית ונפשית למתחים אותם חוו באמצעות הטיפולים של עוצמת הרכות.

החודשים האחרונים היו אינטנסיביים קשים ומייגעים עבור העובדים ודרשו מהם משאבים רבים. אני מאמין שעובדים מחייכים, מרוצים ורגועים יפעלו טוב יותר במסגרת עבודתם ואף יסייעו לכלל הארגון להשיג את התפוקות המקסימליות.

אני רוצה להודות לך באופן אישי על ההשקעה , המסירות והרגישות הרבה המאפיינת את עבודתך.
אין לי ספק כי עבודתך המאומצת תרמה באופן ניכר לשגשוגה של עמיאל בחודשים אלו וכמובן לרווחת העובדים.
בהצלחה בהמשך דרכך ובתקווה לשיתוף פעולה פורה גם בעתיד.

בברכה,
אוני וכל צוות עמיאל טורס
3.12.07

הערה מעוצמת הרכות: עמיאל הינה חברת נסיעות ליוצאים לחו"ל.

 

---

ראשית לכל ברצוני להתייחס לעצם נוכחותן של מטפלות עוצמת הרכות בסדנת גל: כל המטפלות שעבדו עד היום בסדנת גל הרשימו אותי מאד במסירותן, בדבקותן במטרה ובאמונה הגדולה שהן מקרינות באשר ליכולות ולהשפעות של הטיפולים שהן מעניקות. חשוב לציין את הבדיקה העצמית העקבית ואת החשיבה הרבה שהמטפלות משקיעות.

במסגרת החשיבה המשותפת שלנו, שיתפו אותי המטפלות ברעיון "ההדדיות" שמשמעותו שהנכים עצמם יעניקו טיפול אחד לרעהו. מתוך הכרות מעמיקה עם האוכלוסייה המיוחדת שלי הבעתי סקפטיות באשר להצלחת הרעיון כפי שהועלה והצעתי ואריאציה משלי. לבסוף יצא הפרויקט לדרך כואריאציה משולבת.

במשך התקופה היו מפעם לפעם מקרים בהם באו המטפלות בהתרגשות לקרוא לי שאהיה שותפה לשמחה כאשר הצליחו ליישם את עקרון ההדדיות אצל המטופלים. ואכן המחזה היה מרגש. גם המטופלים עצמם דיווחו במקרים כאלה על הרגשה מאד מספקת שהייתה להם. לצערי תחושה זו לא הייתה כנראה מספיק משמעותית כדי לגרום להם להתמיד.

כפי שציינתי בעבר נראה לי שיש אפקט מאד מרגיע וחיובי בטיפולי עוצמת הרכות. משום מה האפקט כנראה לא חזק מספיק כדי לגרום למטופלים להשקיע יותר עקביות ויותר נכונות לשיתוף פעולה כשמדובר בהדדיות (טיפולים אחד לשני). כמו כן קשה מאד להבין מהמטופלים מה מידת ההשפעה המצטברת לטווח רחוק.

הייתי רוצה לראות דורות נוספים של מטפלות משתלבות בסדנת גל ומעניקות טיפולים מרגיעים לנכים. כמו כן אשמח לשתף פעולה ברעיונות נוספים במידה ויצוצו.

אלף תודות לכל שעשיתם למענינו עד היום. כל הכבוד להשקעה ולרוח ההתנדבות. תודה מיוחדת על הערב במסגרת "מועדון שני" שהיה חוויה טיפולית לנכים ולבנות זוגם.

שיהיה לכולם בהצלחה.

ניצה רגב
סדנת גל

הערה ממרכז עוצמת הרכות:
הנכים בסדנת גל הינם נפגעי הלם קרב

 

---

לכבוד
מרב רכלבסקי, עפרי היימן, עליזה הדני היקרות.

בתחילת אוגוסט פנתה אלי מרב לגבי פרויקט מחקרי בתחום הלימודים, קשור לאנרגיות, עייפות וכוחות, בהתנדבות. קוראים לזה "עוצמת הרכות" וזו שיטה הוליסטית של גוף ונפש בטכניקה של נענוע עדין של הגוף בקצב לב עובר. נעים, מרגיע את מערכת העצבים, חוויתי, דרך הגוף, חודש וחצי 20 דקות כל אחד וכל הקודם זוכה.

יש משהו מאוד נעים ועם זאת אסרטיבי בקולה של מרב שאי אפשר להתעלם ממנו ובתור מנהלת משאבי אנוש, שילוב המילים אנרגיות/עייפות/כוחות/הוליסטי/נעים וביחד עם מילת הקסם "בהתנדבות" (מצב ההייטק כידוע) לא יכולתי להחמיץ הזדמנות נפלאה זו לתת לעובדים מתנה. למזלי ל EVS יש מנכ"ל מיוחד, מאוד תומך בפרט וברווחה ומיד קיבלתי ממנו אישור לכך ויצאנו לדרך.

השלב הבא היה לבחור מבין 56 עובדים 9. לו הייתי יודעת אילו הדים יעלו מעצם הבחירה אולי הייתי מוותרת על כל הפרויקט אבל זה היה מדהים לראות שכל התהליך שעבר על החברה התחיל עוד הרבה לפני ההפעמות עצמן. התחיל דיבור בעד ונגד, מי מתחבר לכך ומי לא, מי יקבל מהחברה את מתנת ההפעמות ומי לא. במי בחרו ולמה, למי כדאי לתת ולמי לא. התחילו לבוא מכל הכיוונים ולייעץ לי – כאן יש אדם לחוץ במיוחד, קחי אותו וכאן יש אדם רגוע למה לקחת אותו ועוד.
יש אחד שעבר פעם הפעמה נהדרת ורוצה שוב ואחר שישמח אם רק יהיה מקום ומי שבשום אופן לא הסכים ויהי מה.
אני אישית בחרתי מספר עובדים על פי הקריטריון הבא: כל מי שיש לו בבית ילד מתחת לגיל שנה וחצי.
כל אחד משלושת הסמנכ"לים שלנו המליץ על מספר אנשים שנראו לו מתאימים להפעמות.
אחרי שהצעתי לכל המועמדים שלנו וקיבלתי אוקיי מתשעה, התחילו ההפעמות.

תכונה חדשה התחילה בחברה.

אחת משיחות המסדרון החדשות היו, איך אנו (הלא מופעמים) מתרשמים ממה שקורה למופעמים. אי אפשר היה לפספס את הריחוף והמבט המבסוט והמעופף (מבט שיש רק לילד קטן) שהיה על רוב המופעמים לאחר הפעמה. זה הפך ממש לחלק מההומור והוסיף גוון נעים ומחוייך לכל סביבת העבודה שלנו.
נוצרו שיחות חדשות בכל החברה להשוות בין המופעמים מי מרחף יותר ומי פחות, למי יש אופסים ולמי לא ובכלל לקסיקון חדש נכנס לחברה / אופס / הפעמה / חוויה.
בין המופעמים עצמם אי אפשר היה שלא לשים לב שיש משהו חזק שעובר ביניהם. ראינו אותם מתלחשים ביניהם בעיניים נוצצות ומשווים חוויות, בארוחות ובהפסקות היינו כולנו מוקפים בחוויות ההפעמה שלהם, בהשלכות שלהם על החיים ואיך שזה עוזר גם במחשבות שונות כאן בעבודה, בגישות אחרות, בלנסות ולהעיז דברים שקודם לא העיזו. לקחת דברים אחדים יותר בקלות ובמקום אחר להעיז ולומר ולהתמודד.
דבר מהותי לגבי מקומות עבודה שקרה, אנשים ממחלקות שונות לחלוטין שלא הייתה ביניהם תקשורת בעבר, חוו דבר משותף והיה להם נושא שלם לדבר עליו. כך נוצרה תקשורת חדשה ויחסיי עבודה נעימים.
זה נראה כאילו פסיכולוג השתקע בחברה ואנשים שנראו קודם לחוצים מאד, נרגעו, חלפו להם הכאבים והתחילו ללכת עם חיוך על פניהם. יש גם כאלה שאם קרה להם משהו פיזי כמו כאב ראש או סחרחורת ישר קמה מועצת המופעמים לחשוב איזה אופס ומה זה אומר ואם זה אומר... מה שמראה על מודעות אישית שגדלה ומודעות האחד לשני.

החוויה שנתתן לנו הזכירה לכולנו שהשילוב בין הגוף והנפש כה חשובים, שגם בסביבה הייטקית לוחצת אפשר (למרות שזה מאד קשה) למצוא את ה 20 דקות להפעמה ואת ה 20 דקות לעצמך ואז יש כוח ויש מקום לתת יותר לאחרים: לסביבת העבודה לחברים ולבית.

סך הכל כולנו אנשים ולפעמים בתוך המרוץ אנחנו שוכחים אותנו. אני יודעת בוודאות שלפחות חלק מהמופעמים הופתעו למצוא שם את עצמם.

תודה לכן בשם כולנו על חוויה שלא תישכח והמון הצלחה בהמשך הדרך.
אפרת ליבנה-הדס
מנהלת משאבי אנוש
אלביט מערכות ראיה
יקנעם

 

---

15 באפריל 2007
לכבוד: צוות עוצמת הרכות

שלום רב

ברצוני להביע את תודתנו העמוקה על הקורס הנהדר שהעברתם לצוות הפיזיוטרפיסטים בחודש פברואר 07.

הקורס היה בנוי כהלכה, מעניין ובהחלט עשה חשק להמשיך ולהעמיק בנושא.

הצוות הכניס את השיטה הטיפולית לסל הטיפולים הניתן במכון והמטופלים מרוצים מהטיפול.

נפלא שיש בידנו שיטה טיפולית הוליסטית ושניתנת ליישום למטופלים רבים ומגוונים.

אני ממליצה לחבריי למקצוע באשר הם ללמוד את השיטה במיוחד כאשר ניסינו את השיטות המקובלות ולא קבלנו תוצאות משביעות רצון.

מקווים להמשיך וללמוד עוד על השיטה בעתיד.

אסתי וולץ
מנהלת מכון לפיזיותרפיה
רמת אשכול
02-5889503

 

---

 

---

 

---

סוכרת - מכתבו של דני
טיפול ברגל סוכרתית

ברצוני לשתף אחרים על שיפור משמעותי ברגל סוכרתית בעקבות טיפול בשיטת "עוצמת הרכות" שקיבלתי משלמה שוגר.

אני סובל מסכרת מזה 20 שנה.
במשך השנים עברתי כריתות של כלל האצבעות בכף רגל שמאל וכריתת בוהן ברגל ימין.
בתאריך 1/5/07 אושפזתי בבית חולים עקב דלקת חמורה ברגל שמאל וחום גבוה , טופלתי באנטיביוטיקה תוך ורידית, רמת החום ירדה אך הרגל נשארה חמה, דלקתית, ואדומה.

הרופאים מסרו לי שקיים סיכוי גדול לכריתת כף רגל שמאל מתחת לברך. שלושה ימים לאחר מכן החל שלמה שוגר ממושב ערוגות לטפל בי בבית החולים בשיטת "עוצמת הרכות". שלמה הגיע אליי מדי יום ולאחר ארבעה טיפולים ירד האודם, והחום, ובתאריך 8/5/07 שוחררתי לביתי במצב טוב וללא כריתה.
שלמה שוגר המשיך לטפל בי בביתי מדי יום, מצבי המשיך להשתפר וחזרתי ללכת על הרגל, לאחר כשבועיים הגעתי לקליניקה של שלמה שוגר במושב ערוגות להמשך קבלת טיפולים.

עלי לציין כי פעמים רבות בעבר אושפזתי עקב חום גבוה ודלקת, תמיד עבר זמן רב עד להחלמה, תוך שימוש מסיבי ארוך טווח באנטיביוטיקה. הפעם למרות שמצבי היה חמור יותר ההחלמה הייתה מהירה והפסקתי לקבל אנטיביוטיקה תוך זמן קצר מהרגיל, השיפור היה בזמן הטיפול בלבד.

במפגש העשירי גיליתי תחושות חדשות ברגל שמאל שמזה 10 שנים אין לי תחושה בה כלל. בנוסף לכך, בשנה וחצי האחרונות סבלתי מפצע סוכרתי בכף רגל שמאל, לאחר עשרים וחמישה טיפולים הפצע הגליד והפסיק להפריש.

השיחות בטיפולים סייעו לי לראות בצורה שונה את התנהלות חיי ולהבין את הקשר בין התנהלות זו לתוצאה הפיזית ברגליי.
מניסיוני אני ממליץ בחום לחולי סכרת, לקבל טיפולים משלמה שוגר בשיטת עוצמת הרכות.
דני

הערת המטפל: למי שמתעניין ניתן לראות תמונות של מצב הפצע לפני ואחרי הטיפול.

 

---

פיברומיאלגיה - מכתבה של סימה

לפני כ-10 חודשים התוודעתי לראשונה לשיטת הטיפול הנקראת "עוצמת הרכות".
לאחר שיחות עם מספר אנשים שהכירו את שיטת הטיפול בעקבות דברים שונים שחוו, הומלצתי בצורה חמה לנסותה גם כן.

למעלה מעשר שנים אני סובלת מפיברומיאלגיה סינדרום. שנים ארוכות אובחנתי על ידי מספר ראומטולוגים כחולת דלקת מפרקים, וטופלתי בשלל תרופות שלא עזרו להקל על מכאובי בכלל. בדיעבד התברר שהם לא יכלו לעזור מכיוון שהמחלה שאובחנה אצלי לא הייתה מחלתי.

לימים הכרתי את פרופסור דן בוסקילה, ראומטולוג ומנהל מחלה פנימית מסורוקה, באר שבע.
פרופסור דן בוסקילה הוא מומחה בעל שם בין לאומי בפיברומיאלגיה סינדרום. כבר בפגישתנו הראשונה הוא הסביר לי שאני סובלת מפיברומיאלגיה וזו בעצם מחלתי.

בין שאר הדברים עליהם המליץ פרופסור בוסקילה לשם הקלה, היה מגוון של טיפולים אלטרנטיביים – דיקור, רפלקסולוגיה, הידרותרפיה וכו'.
תקופה מסויימת ודי ארוכה התמכרתי לטיפולי הדיקור שעזרו בצורה משמעותית והקלו על כאבי. לאחר תקופה החלטתי לנסות דבר נוסף וכך הגעתי לדינה מטפלת בשיטת עוצמת הרכות.

בזמן בו הכרתי את דינה נתקפתי כאבים בעיקר במפרקי הרגליים – ברכיים, אמות ומדי פעם באצבעות הידיים. ברצוני לציין שהייתי ספקנית גדולה. בטיפולים הראשונים לא הבנתי מה הקשר לשיחה שהתנהלה בינינו לפני הטיפול לבין הטיפול אחר כך. גופי לא שיתף פעולה, לא התחברתי לטיפול. לא הייתי רגועה, היה לי קר וחוסר שקט פקד אותי. בהמשך השתנה הכל. נוכחתי לגלות שהגוף התחיל להגיב בצורה חיובית. היה לי פחות קר, הגוף שידר פחות מתח ועיני לא ריצדו בפראות בכל פעם שניסיתי לעצום אותן. בקיצור, התמכרתי. ובעיקר התמכרתי לעובדה שכאבי חלפו, שהתמלאתי באנרגיה, במצב רוח מרומם ובקיצור בהרגשה נהדרת.

המבחן לא אחר לבוא. לאחר הטיפול האחרון היה עלי לנסוע ללוס אנג'לס, נסיעה ארוכה לכל הדעות, כ-18 שעות של ישיבה משמימה כמעט ללא תנועה. דינה ציידה אותי במספר תרגילים לשחרור, דבר שעזר לי. מזה 10 חודשים אני ברגיעת מחלה מוחלטת, ללא טיפולים וכמובן ללא טיפול תרופתי כל שהוא, שזו כשלעצמה ההרגשה הטובה מכולן. מהנקודה בה אני נמצאת היום אני יכולה רק להמליץ (וזאת כבר עשיתי) על הטיפול בשיטת עוצמת הרכות, מתוך ידיעה שגם אם אצטרך אדע לאן לפנות, כי זה עזר.

סימה גייגר, 24.1.07

 

---

חרדות - מכתבה של שלומית

שלום רותי,
בתור אדם שחי חיי עומס ומתח רב נהגתי לקחת כדורים מידי יום ביומו. זה כלל תרופות פשוטות כמו אקמול או טיפות אף כדי לשפר את התחושה בדרכי הנשימה, אבל גם כדורי הרגעה וכדורים נגד חרדות על בסיס קבוע, קלונקס וונלה.

אחרי כמה חודשים של טיפול בעוצמת הרכות הבחנתי שירדתי משמעותית בנטילת התרופות. אפילו טיפות האף שהיו אצלי לחם חוק מתקופת התיכון ולא היה יום מאז שלא התשתמשתי בהם, הפסיקו לשמש אותי. בהמשך התהליך אף נגמלתי לגמרי מכדורי ההרגעה שבעבר עזרו לי להרדם לילה לילה.

הדבר האחרון היה הכדורים נגד חרדות שפשוט נגמרו ויחד אתך, המטפלת שלי, החלטתי לנסות ולהפסיק את השימוש בהם. הדבר הצליח והיום אני נקייה מכדורים. דבר שלא האמנתי שאוכל לעמוד בו וזאת, להיפרד מכדורים נגד חרדות?, אפילו לא תכננתי.....

בנוסף, במשך עשר השנים האחרונות סבלתי מכאבי רגליים והדבר התבטא בחוסר יכולת לעמוד ליותר מדקה. תמיד חיפשתי כיסא לשבת. הדבר שיבש את אורחות חיי במידה רבה, הביא לכבדות ועייפות כרונית שאותם ייחסתי לעומס של החיים, לחוסר שינה או למצב פסיכולוגי רעוע.

לפני כמה חודשים הלכתי לרופא וורידים שקבע שיש לי אי ספיקת וורידים ברגליים וייעץ לי לעבור ניתוח להוצאת הוורידים החסומים בהקדם האפשרי כדי לשפר את איכות חיי. שקלתי את הצעתו, שוחחתי על כך אתך בטיפול ותוך תקופה קצרה הבעייה חלפה מבלי שציפיתי לשיפור. היום, לאחר כמה חודשים אני יכולה להגיד שהבעייה נעלמה לגמרי. אני יכולה לעמוד על הרגליים שעות. זה ממש נס.

שלומית

 

---

ריפוי טראומה - מכתבו של חייל

לשלמה היקר מאוד:
שירתתי בצבא בגולני 13 ולפני כשנה וחצי לקראת סוף השירות שלי נכנסתי לעזה יחד עם הגדוד למבצע בעקבות חטיפתו של גלעד שליט (נקווה שיוחזר במהרה).
נכנסנו עם אכזריות, ובמהלך המעבר מהאכזרית לבית, מוקמתי יחד עם חבריי לחיפוי על הכח שלנו שנכנס לבית, במהלך החיפוי זיהיתי עמדה (שלנו) כעמדת אויב וראיתי קנה יוצא מחלון לידה. יריתי שתי יריות לעברו של הקנה, ככל הנראה כדור פגע בקיר ליד החלון וניתז מהקיר, פגע בחייל אשר הוציא את הקנה מהחלון כדי לחפות עלינו ובכך הרגתי את חבר שלי יהודה באסל ז"ל .

לא ידעתי מה לחשוב מה לעשות הרגשתי אפס ושהרסתי הכל שהרגתי בנאדם, חייל, חבר שלי. ככל שעיכלתי מה קרה הרגשתי רק יותר ויותר רע . כאן נכנסת אתה לתמונה, שלמה, ונתת לי עזרה שאיתה הצלחתי להתגבר בתקופה הזאת.

לטיפול הראשון הגעתי בלי ממש לדעת מהו הטיפול, הייתי מלא ברגשות אשמה כעס על עצמי, ועל אלוקים, כעס על הצבא שלא מטפל בי כמו שצריך, הרבה כעס שלא ידעתי מה לעשות איתו. הייתי מלא בדאגה למשפחתו של החייל, הייתה לי מועקה תמידית בגרון ולא יכולתי כמעט לחייך, בכל צחוק או שמחה שהייתה לי הייתי מרגיש לא בסדר שאני צוחק שמגיע לי להיות עצוב .

סיפרתי את כל זה לשלמה, הוא סיפר לי על הטיפול נתן לי זוג גרביים נקיות ועליתי למיטה. שלמה אמר שכל הרגשות האלה נמצאות ומשפיעות על הגוף וגם דרך הגוף אפשר ל"דבר עליהם" ולטפל בהם כמו שעשינו בחצי הראשון של הטיפול. הוא תפס את רגליי והזיז אותם מצד לצד בקצב קבוע, אחרי שעברתי את המחסום של מה הבנאדם הזה עושה?

הרגשתי שזה מתחיל להרגיע אותי אז נרגעתי, שלמה שאל אותי איפה אני מרגיש את מה שסיפרתי לו עניתי לו ישר: "בגרון", וזאת הייתה בשבילי ההוכחה הראשונה שהגוף והנפש קשורים חזק אחד לשני.

כל אחד מכיר את ההרגשה של מועקה שבאה מידי פעם, אז אצלי זו הייתה ממש מועקה כבדה ממש מחנק. שלמה הזיז לי את הראש בקצב קבוע והסביר לי שאין סיבה מוצדקת למועקה הזאת הייתי חייל שנכנס לעזה בשביל להציל חיים ויריתי לכיוון החלון כדי להציל חיים ושאני אדם טוב אני לא אדם רע ולא אשם בכלל, המועקה התחילה להתרופף ונחלשה, לא אשקר שהיא נעלמה ולא חזרה, אין ניסים בטוח שלא על הטיפול הראשון, אולי יש בעצם ניסים הדרגתיים.

לטיפול הבא הגעתי טיפה יותר משוחרר וידעתי יותר מה מציק לי אחרי כמה דקות על המיטה ידעתי איפה זה בגוף הפעם יותר בבטן. באחד הטיפולים אח"כ הרגשתי מספיק חזק ללכת לקבר של יהודה , שלמה הביא אותי לשם.

היום אחרי שבעה טיפולים סה"כ אני עובד בקיבוץ בבקעה אוהב את החיים ומשתדל לחייך לכולם כי הבנתי כמה דברים מהטיפול והבנתי שאני חי בשביל לחיות ולכן אני אחיה הכי טוב שאפשר . להיות שמח או עצוב, מדוכא או מאושר זה תלוי אך ורק בהחלטה שלי מה להיות וזה לא משנה מה עבר עלי וזה כולל הכל .

שלמה הצליח להגיע אל הנפש שלי יותר טוב מהפסיכולוגים שהייתי אצלם וזאת דרך הגוף (לא סתם אומרים שלא טוב לשמור דברים בבטן), מהסתכלות על הטיפול וסתם על החיים ברור לי שגם בבעיות אחרות שבגוף אפשר לטפל בשיטה הזאת .הטיפול בוצע ברכות: גם בדיבור וגם בהזזת הגוף ועזרתו לי הייתה עצומה , השם עוצמת הרכות מאוד מתאים לו, מי שמכיר –יודע.

 

---

כאבי בטן שנעלמו כלא היו

מזה כחצי שנה סובלת בתי בת ה 6 מכאבי בטן ולעתים כאבי בטן עזים.
הכאבים תקפו אותה בעיקר בבית הספר או בשעת הצהריים בצהרון (בעלת הצהרון ציפי (שם בדוי) היא כבר חברה טובה שלנו).
אפילו קראו לי כמה פעמים לבית הספר לאסוף אותה כי היא מתלוננת על כאבים.

הילדה היתה בבדיקות, בדיקות חוזרות, בדיקות שונות - ללא כל ממצא, ללא היכולת להפחית את כאביה.
במקביל, בלי שום קשר לכך - שמעתי וגיליתי את עצמת הרכות.
עשיתי דרך עד שנרשמתי ללימודים ושיתפתי בדרך הזאת את ציפי (בעלת הצהרון).
ואז הלכנו, אני ורעייתי, לסדנא שהמטרה הייתה לראות אם כל העניין באמת עושה לי משהו.
בסדנא למדנו להפעים (לנענע) וכשהגענו הביתה כולם היו סקרנים לקבל "עיסוי".
כמובן שבין היתר - בתי הקטנה.

לאחר שלושה ימים, כשהגעתי לצהרון, שאלה אותי ציפי אם הייתי כבר בסדנא.
כשעניתי בחיוב שאלה אם הפעמתי את בתי - גם לזה עניתי בחיוב.
ואז אמרה לי שהיא שאלה כי כבר כמה ימים בתי לא מתלוננת כלל על כאבי בטן.
אמרתי לה שאני לא שייכתי את זה להפעמות, אבל אחרי שאמרה אני בהחלט משייך את הנס לעצמת הרכות.

מאז עברו כמעט חודשיים וכאבי הבטן לא חזרו.
כמובן שבתי לא מוותרת ומבקשת חזור ושנו "עיסוי".
תודה - לאינטרנט שעשה לי הכרות עם עצמת הרכות
תודה - לאשתי שבאה איתי לסדנא ותמכה בי להתחיל ללמוד
תודה - לאז'י ש"דחפה" אותי לשתף אתכם
תודה - לכל מי שהקדיש מחייו כמה דקות ע"מ לקרוא
תודה לעצמת הרכות!!!!
איציק
 

---

אודטה שוורץ
סדנה נפלאה בשם עוצמת הרכות