הקריירה החדשה של הקראטיסטית צ'ריל ויינר

בגיל 37 פצחה צ'ריל ויינר מרחובות בקריירה של קראטיסטית ומאמנת כושר. בחלוף 20 שנה, עם חגורה שחורה וכאבים בכל הגוף, החליטה לפרוש מזירת המהלומות, לטובת "עוצמת הרכות", טיפול בשיטת טלטולים קלים, "המחזירים אל שלוות הרחם". "הורדתי טורים", אומרת הסבתא (62), שממשיכה לאמן גם היום, "למדתי לא לפחד מהרוך שיש בי".

כתבה מאת:

אורית מדר
MyNet 05.07.09

טלטלה מתחת לחגורה: מאחורי מיטת הטיפולים של צ'ריל ויינר (62), מטפלת בשיטת עוצמת הרכות, תלויות עדיין שלוש תעודות הסמכה ביפנית. בארון עדיין מונחת חליפת הקראטה, והחגורה השחורה שעליה מוטבע שמה של ויינר ביפנית, מאמנת בדרגת דאן 3, (מבין חמש), בשיטת ה'שוטוקאן'- הקראטה הקלאסי המסורתי ביותר. המטופלים ששוכבים על מיטת הטיפולים לא יכולים להעלות על הדעת, שהאישה שמנענעת אותם ברכות, בטלטולים נעימים על המיטה, היא למעשה לוחמת מיומנת, שיכולה, לו רק הייתה רוצה, להביס אנשים חזקים וחסונים.

כבר חמש שנים חלפו מאז הסירה ויינר את חליפת הקראטה, הלבוש הכמעט קבוע שלה במשך 20 שנה. לפני חמש שנים החליטה להחליף את התנועות החדות והמדויקות ואת קריאות הלחימה הקולניות בטיפול מרגיע ביותר, שמטרתו להחזיר אנשים אל הזיכרון העוברי שלהם. "הגעתי למצב של אימון יתר, השקעתי שעות על גבי שעות עד שהגוף כולו היה קפוץ ודרוך בכל שעה משעות היום. כל הגוף כאב לי ושום טיפול לא עזר. הייתי מוכנה לעשות הכל להקלה. התרוצצתי בין הרפואה הקונבנציונאלית לשיטת אלכסנדר ולדיקורים ושום דבר לא גרם להקלה אמיתית". 

במסגרת החיפושים אחר פתרון לכאבים, הגיעה לטיפול ב'עוצמת הרכות' ומיד הרגישה שמצאה כיוון חדש, לא רק לצורך הטיפול, אלא כדרך חיים. "כשנפגשתי עם 'עוצמת הרכות', הבנתי את החוכמה הגדולה, את היכולת של הדבר הרך והקל ביותר להפוך לעוצמה הכי חזקה שתשפיע עלינו", היא אומרת, "אני, שעשרים שנה לימדתי את הגוף שלי להיות חזק, דרוך ומוכן תמיד לתגובה, למדתי שאפשר להשיג לא פחות גם על ידי נינוחות ורוך". 

מה ההיגיון? איך רכות יכולה להפוך לעוצמה?
"מים, שהם החומר הרך ביותר, יכולים לשנות צורה של סלע. לקחת את הרוך ולתת לו לעשות בנו שינויים. לאפשר לרוך הזה לשנות אותנו, זה הרבה יותר משמעותי מאשר להתייחס לגוף שלנו בכוחניות. זה נכון לגבי בעיות בריאותיות, לגבי בעיות נפשיות ולגבי מתחים שאנחנו מתמודדים איתם". 

בגיל 37 החלה ויינר את מסע הקרבות שלה. היא צלחה את השלבים, התאמנה ברצינות והגיעה עד לחגורה שחורה. אלא שבגיל 57, היא החלה לחוש שמשהו לא טוב קורה לה. היא התאמנה שעות על גבי שעות, עד שכל גופה כאב, ודבר אחד לא הצליחה לעשות: להפסיק. 

בשנת 2004 הגיעה לקליניקה של ד"ר טובי בראונינג בקדרון, ממציאת שיטת עצמת הרכות, ונתנה בפעם הראשונה לגוף שלה ליהנות מרפיון ומתנועה בקצב פעימות לב עובר. "שם הבנתי", היא אומרת, "שאני גרמתי לכאבים, ואני יכולה לטפל בהם". 

היום מטפלת ויינר בשיטה ומאמינה בה בכל ליבה. "הרעיון הוא להזכיר לגוף את קצב פעימות הלב בזמן שהיינו עוברים", היא אומרת, "מערכת העצבים שלנו זוכרת את התחושה, לכן מיד מתקבלת תחושה של ביטחון וחמימות". 

מה השתנה בך? 
"הורדתי טורים, למדתי לא לפחד מהרוך שיש בי. אני עדיין מאמנת כושר וספורט, אבל הצד הזה הפך פחות דומיננטי ובמקומו יש בי יותר יכולת להקשיב. אני במקום אחר לגמרי, תחרויות וקרבות כבר לא מדברים אליי".