דינה ברוצקי 1

מאת דינה ברודצקי. 2017

לכל אחד מאתנו יש רשימת דרישות וציפיות מהאדם שהיינו רוצים לחלוק אתו את חיינו, או מהאדם שאיתו אנו חולקים את חיינו. לא פעם קורה שקשה לנו עם בן או בת הזוג שלנו, לא מצליחים למצוא תקשורת שמספקת אותנו, שמקרבת אותנו. יש כאלה שנכנסים פעם אחר פעם לקשרים לא מספקים, ואף הרסניים, או שפשוט לא מוצאים את האדם הנכון עבורם.

בשביל לעשות שינוי מסויים במערכות יחסים בחיינו עלינו להתחיל מהמקור שמזכיר לנו: הקשר הזוגי מתחיל מבפנים.
כשאנחנו לא שלמים עם עצמנו, עם כל חלקינו, הדחף הטבעי הוא לחפש מישהו בחוץ שימלא את החסכים שלנו, ולרוב הציפייה היא, לעיתים לא מודעת, שבני הזוגג שלנו ייקחו על עצמם את התפקיד הזה.
כל עוד אנו חיים באשליה שאושרנו תלוי במי שנמצא לידינו – אנו נידונים לחוות הרבה אכזבות, כעסים, תחושות בדידות ונטישה.

איך יוצאים מזה?

הדרך היא קודם כל פיתוח המודעות לצורך הפנימי שלנו. כשנהיה מודעים לצרכינו שלא באו על סיפוקם בעבר – נוכל ללמוד להביע ולמלא אותם היום, ולהיות שלמים יותר עם עצמנו.

נשאל את עצמנו: האם אני עושה את מה שאני מבקש מהאחר?

אם את רוצה שבן זוגך יאהב ויקבל אותך כפי שאת, שיסמוך עליך, יכבד אותך – תשאלי את עצמך, האם את אוהבת ומקבלת את עצמך כפי שאת, או שאת מבקרת את עצמך ללא הרף? האם את אוהבת ומקבלת את גופך כפי שהוא, או שאת מנסה לשנות אותו כל הזמן?
אם אתה רוצה שבת זוגך תהיה רכה וסלחנית אליך – תבדוק האם אתה מוכן לסלוח לעצמך בקלות, האם אתה יודע מה זה רכות, כלפי עצמך?

ואם התשובה היא לא, האם זה אפשרי שמישהו חיצוני ימלא לנו את מה שאיננו מוכנים לתת לעצמנו?

כמו בחוץ – כך בפנים.

בן/בת הזוג הם המראה הפנימית שלנו. את החלקים שאנחנו לא אוהבים בתוכנו – קל לנו יותר להשליך על האנשים הקרובים לנו, ולהאשים אותם באומללות שלנו.
איך קורה, למשל, שאישה מאופקת, שאף פעם לא מרשה לעצמה להביע כעס, נתקלת בבן זוג כעסן במיוחד? איפה כאן המראה? פשוט מאוד – הכעס הוא חלק ממנה,, חלק לא לגיטימי מבחינתה. אם היא תעיז להביט פנימה, היא תמצא המון כעסים חבויים בתוכה. בן זוגה מגלם עבורה את החלק הדחוי הזה, ועם כל הסבל שבכך – היא זקוקה לו כדי להרגיש שלמה.

אך אם נעיז להתבונן במראה שמולנו – נוכל לצאת מהקורבנות שלנו ולהתחיל ללמוד ולגדול.
מה שהכי מרגיז, הכי מקפיץ אותנו – בו טמונות המתנות הכי יקרות עבורנו, שם הפתח לגילוי עצמי ולריפוי.
אם, למשל, הכי מרגיזה אותי הקמצנות – איפה אני עושה את זה לעצמי? גם אם אני נחשב לאדם נדיב ביותר, נותן ברוחב לב לכל העולם, מה עם האדם הכי קרוב אליי – אני? איפה אני מתקמצן עם עצמי? אולי בפרגון, אולי בשעות מנוחה, ואולי בדברים החומריים? ואיך אפשר אחרת?

בעזרת המראה שמשתקפת אלינו ממערכות יחסים קרובות אלינו נוכל ללמוד רבות על עצמנו, ועל מערכת היחסים הראשונית שלנו שמשפיעה על כל מערכות היחסים בחיינו – מערכת היחסים עם גופנו.
זהו שלב אמיץ ונחוץ לריפוי.

נשאל,
האם יש לי מערכת יחסים בריאה ואוהבת עם גופי? האם יש התחשבות, הקשבה, קבלה? רובנו, עם יד על הלב, יודו שלא ממש – לרוב יש לנו הרבה טענות ודרישותת כלפי גופנו, ואנחנו שוכחים להודות לו על העבודה המופלאה שהוא עושה עבורנו כל רגע ורגע, על נאמנותו אין קץ.

כשאנחנו מרפאים את מערכת היחסים הראשונית הזאת – קורים נסים, קטנים וגדולים.
כמו, למשל, בעל שהכה את אישתו במשך 14 שנה, ופתאום מתגלה כאיש אוהב ומכבד, לאחר שאישתו מצאה מחדש את כבודה העצמי דרך תהליך בעוצמת הרכות.
אישה אחרת, שהתלוננה שבעלה אדיש, מרוחק ואינו מתקשר, לאחר סדרת טיפולים מגלה מאחורי אותו אדם – בעל אכפתי, תומך, מעודד, שותף שלא הכירה במהלךך קרוב ל20 שנות נישואיהם.
אלה הן רק שתי דוגמאות לשינויים המדהימים במערכת זוגית שזכיתי להיות עדה ושותפה להם. וכל זאת מבלי לערב כלל את בן הזוג השני בתהליך, ולעיתים אף ללאא ידיעתו!

"עוצמת הרכות" היא אחת הדרכים הישירות לחבר את כל חלקינו ולמצוא את שלמותנו.
שילוב טכניקת נענוע הגוף, שעליה מבוססת השיטה, מאפשרת לשקם ולרפא את מערכת היחסים הבסיסית הזאת עם גופנו, שמשרת אותנו נאמנה, ולא תמיד זוכהה להערכה ולתשומת לב ראויים.

IMG_6166   4   how_it_works

בנוסף, אנו לומדים להזין את עצמנו, מבלי לחכות עד שמישהו בחוץ ימלא את צרכינו, מוצאים את החופש והעוצמה האמיתית שבנו – ובעקבות כך מערכות היחסים בחיינו נרפאות ומזינות יותר.
כשאנו שלמים עם עצמנו – אנו מוכנים לאהבה בוגרת. אין צורך לחפש בן זוג שישלים אותנו, אלא כל אחד מגיע עם המאה אחוז שלו, טוב לנו יחד, ויש מספיק מרחבב לכל אחד לחוד.
מערכת היחסים עם גופנו היא הדרך אל שלמותנו. היא פתוחה וזמינה לכל אחד, בכל שלב בחיים ובכל מצב, ואף פעם לא מאוחר לעלות עליה!

בית הספר של עוצמת הרכות מקיים שיעורים חודשיים בנושאים שונים בדר"כ אחת לחודש,
אלו מתעדכנים בעמוד התוכן והאירועים שלנו. כאן >